פחימה נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

בהתאם להסכמת הצדדים, לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט לרבות תחשיבי הנזק, להלן הצעתי לפשרה.

למען הסר ספק, מדובר בהצעה לפשרה שאין בה כדי לכבול את בית המשפט בבואו לדון בתובענה זו, ובכלל זה בכל החלטה ו/או פסק דין.

נתונים

התובעת ילידת 14.5.1978 . מקצועה מנהלת חשבונות וכן למדה ובעלת תעודה של חשבת שכר.

התובעת נפגעה בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה ביום 13.9.09.

לתובעת נקבעה נכות רפואית על ידיו ועדה של המל"ל בתחום הפיסיכאטרי. בתחום האוטרופדי לא נקבעה לתובעת נכות.

לתובעת אושר אי כושר לעבודה למשך שלושה חודשים לאחר התאונה מיום 13.9.09 ועד ליום 13.12.09.

מיום 14.12.09 ועד ליום 31.8.10 נכות זמנית בשעור של 50%.

מיום 1.9.10 ועד ליום 28.2.11 נכות זמנית בשעור של 20%.

החל מיום 1.3.11 נכות צמיתה בשעור של 20%.

ועדת המל"ל החליטה להעלות את דרגת נכותה על פי תקנה 15 והעמידה על 30% מבחינה תפקודית. קביעה זו אינה מחייבת את בית המשפט.

התובעת נפגעה כתוצאה מן התאונה בחלקי גופה השונים ועל פי תצהירה חוותה את הפגיעה הפיזית והנפשית בצורה קשה. יש לציין כי מבחינת הפגיעה הפיזית נמצא כי נכותה בשעור של 0%. החוייה הסוביקטיבית של הפגיעה מוצאת את ביטויה בנכות הנפשית.

ב. הנזקים

כאב וסבל

על פי נכות – 20% נכון להיום בניכוי גיל.

סך הכל 36,726 ₪.

הפסד שכר

התובעת עבדה בעבודות שונות לפני התרחשותה של התאונה הורוויחה שכר חודשי נטו של 5,000 ₪ ולאחר מכן של 6,200 ₪. התובעת טוענת כי בהכשרתה הינה חשבת שכר ויכלה להרוויח כחשבת שכר בכירה שכר של 12,000 ₪. הנתבעת טוענת כי לא מדובר במי אשר נמצאת בתחילת חייה המקצועים, התאונה ארעה שעה בה הייתה כבת 31 ולפיכך, יש לראות את השתכרותה ערב התאונה כפוטנציאל השתכרותה.

דומה בעיני כי יש לערוך את החישוב לעתיד לפי שכר הגובה משכר הממוצע החודשי אשר יכול לשקף מצד אחד את אשר השיגה עד התאונה ומצד שני את אשר יכול והייתה מתקדמת. ביחס לעבר יש לבצע את החישוב לפי ממוצע השתכרותה ערב התאונה על פי המל"ל.